תשובה:

צו הפטר הוא צו בית משפט המשחרר את החייב מחובת החזר חובות מסוימים. בישראל צו ההפטר ניתן בתום הליכי חדלות הפירעון, לאחר שהחייב סיים את התחייבויותיו במסגרת ההליך.

יש לעמוד בדרישות ההליך: 1. להגיש דוחות בגין הכנסות והוצאות בכל חודשיים.  2. לשלם לקופת ההליך בכל חודש את צו התשלומים שנקבע.3. למסור את כל המידע הנדרש לנאמן.  4. לשתף פעולה בחקירה שתבחן את נסיבות ההסתבכות הכלכלית.

כמובן שלא ניתן לקבל הפטר מהחובות הבאים:

  1. (א)  ההפטר לא יחול על חובות עבר אלה:

(1)   תשלום עונשי;

(2)   חוב שנוצר בדרך מרמה או הנובע מעבירת גניבה או מעבירת מין או אלימות חמורה כהגדרתה בחוק זכויות נפגעי עבירה, התשס"א-2001;

(3)   חוב מזונות שהחבות בו היא לפי פסק דין.

(ב)  על אף האמור בסעיף קטן (א), בית המשפט רשאי, בנסיבות חריגות המצדיקות זאת, להורות כי ההפטר יחול על חובות עבר המפורטים להלן, כולם או חלקם, ורשאי הוא להתנות החלת הפטר כאמור בתנאים:

(1)   ריבית, קנס או תשלום אחר בשל אי-תשלום במועד של תשלום עונשי שנוספו או הוטלו בתקופה שקדמה למועד מתן הצו לפתיחת הליכים;

(2)   חוב מזונות שהחבות בו היא לפי פסק דין.

(ג)   נוסף על האמור בסעיף קטן (א)(2), בית המשפט רשאי להורות כי ההפטר לא יחול על חוב עבר שמקורו בחובת פיצויים לפי סעיף 77 לחוק העונשין, אם מצא כי הדבר מוצדק נוכח מהות העבירה שבשלה הוטלו הפיצויים, חומרתה או נסיבותיה.

בעת קבלת ההחלטה על מתן צו הפטר, יילקחו בחשבון השיקולים הבאים:

  • עמידה בדרישות הליכי חדלות הפירעון: בית המשפט יבחן האם החייב עמד בכל דרישות הליכי חדלות הפירעון, כגון הגשת דוחות כספיים מדויקים ומלאים, שיתוף פעולה עם המפקח על ההליכים וביצוע כל התשלומים הנדרשים. נושים.
  • תום לב: בית המשפט יעריך האם החייב פעל בתום לב לאורך כל הליך חדלות הפירעון. כך למשל, בית המשפט ישקול האם החייב גילה את כל נכסיו וחובותיו, האם החייב עשה מאמץ סביר לפרוע את החובות והאם החייב שיתף פעולה עם המפקח על ההליך.