פירוק חברות מרצון או שלא מרצון

דיני פירוק חברות הם מערכת של דינים העוסקים בסיום חייה של חברה, במסגרת הליך הפירוק מתקבלות החלטות על דרך חלוקת נכסי החברה לזכאים (נושי החברה) וכן החלטות בנוגע לחיסול החברה כאישיות משפטית נפרדת.
כחלק מהליך הפירוק, מבוצע גם פירוק הקשר בין החברה לבין חבריה וגם בין החברים בחברה לבין עצמם.
פירוק חברות הוא תהליך המתחיל בקבלת צו פירוק ונמשך עד לסיום עבודת המפרק והוצאת צו חיסול לתאגיד. תהליך זה יכול לארוך אפילו מספר שנים.

פירוק חברה מרצון אל מול פירוק חברה שלא מרצון.

ניתן לפרק חברה מרצון או לפרק חברה שלא מרצון.

במקרה שפירוק החברה נעשה שלא מרצון, מטרת ההליך היא ניצול מקסימלי של הנכסים והמשאבים אשר נמצאים ברשות החברה לשם כיסוי כמה שיותר מחובותיה. דוגמה מובילה לפירוק חברה שלא מרצון היא מקרה בו החברה נקלעת למצב של חדלות פירעון אשר משמעותו הינה חוסר יכולת של החברה לשלם את התחייבויותיה הכספיות.

פירוק חברה מרצון יכול לקרות גם הוא ממגוון סיבות למשל במצב בו השותפים בחברה הסתכסכו ואינם מסוגלים עוד לנהל אותה או אף במצב בו אחד מבעלי המניות מעוניין לפרוש ולא ניתן או לא רוצים למצוא לו מחליף.

פירוק בהוראת בית המשפט

החוק בישראל מכיר בארבע סיבות (עילות) לפירוק חברה, שמספיק שאחת מהן תתקיים:

* החברה קיבלה החלטה מיוחדת שהיא תפורק בידי בית המשפט

* החברה לא התחילה בעסקיה תוך שנה לאחר התאגדותה, או שהפסיקה את עסקיה למשך שנה

* חדלות פירעון

* פירוק מן הצדק והיושר

בפועל, שתי העילות האחרונות הן החשובות ביותר, ובמיוחד העילה של פירוק עקב חדלות פירעון.

הליך פירוק בידי בית משפט

תחילת ההליך הינה בהגשת בקשת פירוק.

במרבית הפעמים בקשת הפירוק תוגש על ידי נושה לו חייבת החברה כספים או על ידי החברה עצמה. במקרים חריגים (מאוד) יכול גם בעל מניות יכול להגיש בקשת פירוק. בתחילת ההליך ידון בית המשפט בבקשה המוגשת ויבחן האם בכלל מתקיימת אחת מארבע העילות המוזכרות בפסקה הקודמת וכן יבחן בית המשפט האם מוצדק לתת צו לפירוק החברה. כבר בשלב זה, עוד לפני מתן צו הפירוק, בית המשפט יכול ועשוי למנות מפרק זמני לחברה במטרה כדי לשמור על נכסי החברה ולוודא כי לא מבוצעת הברחת נכסים או הון.

השלב הבא הוא מתן צו הפירוק על ידי בית המשפט.

מהינתן הצו, מתבצע הלכה למעשה עיכוב הליכים אשר משמעותו כי נושה לא יכול עוד לתבוע את חובו מהחברה או לגבות את חובותיה כלפיו באמצעים השונים. מצד שני, לא ניתן לבצע הוצאה של נכסים מתוך החברה וזאת במטרה לשמור על יכולת ההחזר (המוגבלת ממילא) של לפחות חלק מהחובות אותם צברה החברה.

במהלך שלב זה מבוצעת גם פניה לכונס הנכסים הרשמי במטרה לבצע הערכה בדבר מצבה הכלכלי העדכני של החברה, כולל יתרות צבורות, נכסים שבבעלותה והמוניטין של החברה ושוויו. כמו כן יבדוק הכונס את הסיבות לכישלון החברה והאם נדרשת חקירה (במקרה של חשד לתרמית) וכן יבצע כנס נושים לבחינת החוב הסופי בפניו החברה עומדת. הכונס יעביר את המלצותיו לבית המשפט, אשר ברוב המקרים פועל על פיהן.

השלב הבא בסדר הפעולות הינו מינוי המפרק הקבוע.

המפרק הקבוע יכול להיות מועמד שהציעו הנושים או בעלי המניות אולם ניתן גם למנות אדם אחר והכל על פי ההחלטה המתקבלת על ידי בית המשפט.

שלב זה הינו למעשה החלק העיקרי של הליך הפירוק. זהו השלב בו בוחנים ומכנסים את נכסי החברה על מנת להגדיל את קופת הפירוק ככל הניתן וזאת המטרה להיפרע ככל הניתן מן החובות ולהעביר לנושים את הסכומים שהם זכאים להם.

חשוב לדעת – במהלך הפירוק, החברה מוסיפה להתקיים בתור ישות משפטית נפרדת. וזאת אפילו שדירקטוריון החברה והמנכ"ל מוחלפים על ידי המפרק ואינם פועלים עוד, בית המשפט רשאי למנות ועדת ביקורת, שתפקידה לפקח על המפרק וכן לסייע לו בעבודתו.

סיום הליך הפירוק מגיע לאחר שהמפרק סבור כי מימש את כל נכסי החברה שיכל לאתר וסילק את החובות לנושים ככל הניתן במסגרת הקיים. לאחר הודעת המפרק כי סיים את תפקידו, ושכלל עסקי ונכסי החברה פורקו כליל, בית המשפט ייתן צו המורה על חיסול החברה, ובכך יסתיים קיומה.

למידע נוסף השאירו פרטיכם ונחזור אליכם בהקדם