עורך דין פשיטת רגל

עורך דין פשיטת רגל הסבר על הליך פשיטת רגל

הליך פשיטת הרגל הינו הליך המוסדר בפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], תש"ם-1980 והוא חל על חייבים אשר נקלעו לחובות כספיים אשר אין בידם כדי לפרוע אותם, חייבים אלה מוגדרים כ"חדלי פירעון".

"חייב כזה, הנרדף ע"י נושיו בלשכת ההוצאה לפועל, עשוי להיקלע, פעמים שלא בטובתו, למצבים המקשים עליו לתפקד וקיים אינטרס חברתי לאפשר לו, בנסיבות המתאימות, לחזור לפעילות כלכלית נורמלית, תוך שמיטת חובותיו, במלואם או בחלקם, בתנאים או ללא תנאי…על ידי קבלת הפטר בו החובות." (ש' לוין וא' גרוניס, פשיטת רגל(הוצאת חברה ישראלית להכשרה מקצועית בע"מ, ירושלים, התשס"א-2000)).

בע"א 6416/06 בנבנישתי נ' כונס הכנסים הרשמי נ"ז(4) 197,205-206. הדגיש בית המשפט כי, "להליכי פשיטת הרגל שתי תכליות עיקריות, האחת, כינוס נכסי החייב וחלוקתם בין נושיו בדרך הזולה, המהירה והיעילה, והשווה ביותר , והשניה לאפשר לחייב שאיתרע מזלו ואינו מסוגל לשלם את חובותיו לפתוח דך חדש בחייו, על יד קבלת הפטר מן החובות."

עוד הפנה בית המשפט בפסק דין זה לספרם של שלמה לוין ואשר גרוניס, "פשיטת רגל" מהדורה שלישית עמ' 173 ואילך: "בעת הזו מצווים אנו להעדיף במקרים המתאימים התכלית, השניה של הליכי פשיטת הרגל המאפשרת לחייב המתאים להנות מהגנותיו ולפתוח דף חדש בחייו בכך גם יוצאת החברה בכללותה נשכרת. ואולם עניין זה נכון רק לחייבים המתאימים להליך ומוכיחים בהתנהלותם כי הם רוצים ויכולים לפתוח דך חדש בחייהם במסגרתו שוב לא יסתבכו בחובות וידעו להתנהל כראוי."

דומה, כי אחת ממטרות ההליך היא להביא לכך של נכסי החייב יכונסו, ימומשו והכספים שיתקבלו תמורתם יחולקו לנושים. פעולות אלה מבוצעות בפיקוח בית המשפט המחוזי, באמצעות בעל תפקיד המכונה "נאמן" (טרם הכרזת החייב כפושט רגל ממונה בעל התפקיד כ"מנהל מיוחד" ולעיתים, כאשר אין בעל תפקיד מוקנים נכסי החייב לכונס הנכסים הרשמי, כאשר לאחר הכרזת החייב ממונה בעל התפקיד ששימש כמנהל מיוחד – לנאמן).

מטרתם הנוספת של הליכי פשיטת רגל היא לסייע לחייבים אשר מצבם הכלכלי התדרדר לפתוח "דף חדש" בחייהם, וזאת על ידי קבלת הפטר (פטור) מן החובות בני התביעה הרובצים על כתפיהם.

הרעיון העומד מאחורי הליך זה, הוא שהחייב לא יהא שבוי בידי נושיו לנצח וכל אדם העונה לקריטריונים שנקבעו בסעיף 2 לפקודת פשיטת הרגל, זכאי לקבל הזדמנות לצאת מהתסבוכת הכלכלית כשבידו האפשרות לשקם את חייו.

בשנים האחרונות גוברת המגמה של פנייה להליך של פשיטת רגל, בקרב הנושים והחייבים. העלייה במספר הפניות נובעת בין היתר מתיקון 29 לחוק ההוצאה לפועל, במסגרתו, על רשם ההוצאה לפועל להפנות את החייב מיוזמתו להליך פשיטת הרגל, אם הבחין כי לחייב אין אופק של ממש להסדרת חובותיו. בית המשפט המוסמך לדון בענייני פשיטת רגל, הוא בית המשפט המחוזי.

פיקוח על ההליך

הישות הסטטוטורית המפקחת על פשיטות הרגל הוא הכונס הרשמי :הצורך בפיקוח נובע מהעובדה שבהליכי חדלות פירעון מעורבים צדדים רבים אשר עניינם ההדדי, ולעיתים השונה, עשוי להיות מפוקח בצורה הטובה ביותר בידי גורם ניטרלי ונטול פניות. הכונס הרשמי משמש כנאמן על נכסי החייב , ובמקרה שמונה נאמן, משמש הכונס הרשמי כמפקח על פעולותיו.

קווי דמיון בין הליך פירוק חברה להליך פשיטת רגל

קיימים קווי דמיון רבים בין הליך פשיטת הרגל לבין הליך פירוק חברה וחלק ניכר מהכללים הקבועים בפקודת פשיטת הרגל חלים גם במצב של חדלון פירעון של חברות.

אולם, בין הליך פשיטת רגל להליך של פירוק חברה קיימים מס' הבדלים, כפי שיצוין להלן:

1. צו פשיטת הרגל ניתן כנגד בני אדם ואילו צו פירוק ניתן כנגד חברה/תאגיד/אגודה שיתופית/עמותה.
2. בסיומו של הליך פירוק מתחסלת החברה ונמחקת, בעוד אדם שהיה מצוי בהליכי פשיטת רגל וקיבל הפטר, יכול ליצור חובות חדשים לאחר מכן (לא מומלץ).
3. לחברה בפירוק ימונה מפרק, ואילו לאדם בהליכי פשיטת רגל ימונה נאמן על נכסיו.

מן האמור ניתן ללמוד, כי פקודת פשיטת הרגל חלה על בני אדם בלבד וכי לא ניתן להגיש בקשת פשיטת רגל נגד חברה, תאגיד או חבר בני אדם, שניתן לפרקם לפי פקודת החברות או לפי פקודת האגודות השיתופיות (סעיף 9 לפקודת פשיטת הרגל).

יתרונות הליך פשיטת הרגל מנקודת מבטו של החייב

1. קבלת ההפטר מכל החובות ופתיחת דף חדש עם סיום ההליך.
2. עיכוב הליכים כללי כנגד כל הנושים (למעט נושים מובטחים).
3. הזדמנות לנהל מו"מ אחד ביחס לכל החובות.
4. צמצום מצבת הנשייה הן לנוכח עצירת מרוץ הריביות והן לנוכח העובדה שלא כל הנושים מגישים תביעות חוב.

יתרונות הליך פשיטת הרגל מנקודת מבטו של הנושה

1. ביצוע חקירה יסודית בנוגע לנכסי החייב בעבר ובהווה (סעיף 18 ג' לפקודת פשיטת הרגל).
2. קבלת מידע בנוגע לפושט הרגל.
3. ביטולי עסקאות/הענקות – השבת בנכסים למצבת נכסי החייב במקרים בהם הוענקו הנכסים לקרובים ללא תמורה או ללא תמורה בת ערך (סעיף 96 לפקודת פשיטת הרגל).
4. השבת הנכסים לקופת הכינוס במקרים בהם החייב פרע חובות לנושים ב – 3 חודשים שקדמו להגשת הבקשה לצו (סעיף 98 לפקודת פשיטת הרגל).

מיהו חייב בפשיטת הרגל (סעיף 2 לפקודת פשיטת הרגל)

1. אדם בן 18 שנים ומעלה או שנחזה ע"י נושיו כבן 18 שנים ומעלה, באופן שביצעו מולו פעולות תשלום, כאילו מלאו לו 18 שנים.
2. בזמן שהחייב עשה או נעשה לו מעשה פשיטת רגל, נתקיימה בו אחת מאלה:

• הוא עצמו היה בישראל.
• הוא גר כרגיל בישראל או היה לו מקום מגורים בישראל.
• הוא ניהל עסקים בישראל, בין בעצמו או בין באמצעות מנהל או מורשה מטעמו.
• הוא היה חבר בחבר בני אדם או בשותפות שניהלו עסקים בישראל.

מעשה פשיטת הרגל (סעיף 5 לפקודת פשיטת הרגל).

תנאי לנקיטת הליכי פשיטת רגל, הוא שהחייב יבצע "מעשה פשיטת רגל" מדובר ברשימת עילות הטעונות נקיטת הליכי פשיטת רגל, כמפורט להלן:

1. החייב נתן נכס מנכסיו כמתנת מרמה או העבירו כהעברת מרמה.
2. החייב העביר נכס מנכסיו או שעבד אותו באופן שנחשב "העדפת מרמה" בפשיטת רגל. (לדוגמא: חייב שמבריח נכס ע"י העברתו או שעבודו לנושה מסוים, כגון בן משפחה, או חבר קרוב, וכך פוגע בסיכויי הנשייה של שאר הנושים).
3. החייב יצא מן הארץ או נשאר בחו"ל על מנת להתחמק מנושיו.
4. החייב מתחמק מנושיו (עזב את בית מגוריו או עסקיו).
5. עוקל נכס מנכסי החייב ונמכר בהוצאה לפועל על פי צו של בית משפט.
6. החייב הגיש הצהרה לבית המשפט שאינו מסוגל לשלם חובותיו או בקשה להכריז עליו כפושט רגל.
7. החייב הודיע לאחד מנושיו, חלקם או כולם, כי עומד להפסיק את תשלום חובו.
8. החייב לא מילא אחר הדרישות שבהתראת פשיטת הרגל תוך 7 ימים או לא הניח את דעתו של בית המשפט שיש לו תביעה שכנגד או קיזוז בגובה החוב הפסוק.

התראת פשיטת הרגל (סעיף 3 לפקודת פשיטת הרגל).

נושה אשר זכה בפסק דין חלוט נגד חייב לתשלום סכום כסף, או שהגיש שטר או שיק לביצוע בהוצאה לפועל, זכאי לבקש מבית המשפט להמציא לחייב התראת פשיטת רגל. בהתראה יידרש החייב לשלם את החוב הפסוק בהתאם להורות פסק הדין או להבטיחו או להתפשר עליו להנחת דעתו של הנושה או של בית המשפט.

בקשת פשיטת הרגל ומתן צו כינוס

אם עשה החייב "מעשה פשיטת רגל" רשאי בית המשפט ליתן צו כינוס לנכסיו, וזאת בין אם הוגשה בקשת פשיטת הרגל ע"י הנושה או ע"י החייב. צו הכינוס ניתן לפני ההכרזה על החייב כפושט רגל. מטרת צו הכינוס היא כפולה: מחד, יש להגן על נכסי החייב מפני נושים המעוניינים לפעול בהליכי הוצאה לפועל עצמאיים, מאידך, יש להגן על נכסי החייב מפני עצמו, שעלול להבריח את נכסיו מפניו נושיו.

1. את בקשת החייב למתן צו כינוס ולהכרזתו כפושט רגל, מגישים לבית המשפט המחוזי שבאזור מגוריו, עסקו העיקרי או נכסיו של החייב, שכן דיני "פשיטת הרגל" עושים הכל כדי להקל על החייב.
2. משהוגשה בקשה למתן צו כינוס, רשאי בית המשפט לעכב כל תובענה, הליך בהוצל"פ וכד' נגד החייב, ורשאי הוא להתנות את המשך ההליכים בתנאים (סעיף 22 לפקודת פשיטת הרגל).
3. בנוסף, בהתאם לסעיף 77 א' לחוק ההוצאה לפועל, רשאי רשם ההוצאה לפועל להורות על השהיית הליכי הוצאה לפועל, כולם או חלקם, אם שוכנע כי הדבר מוצדק, לתקופה סבירה שיקבע, שתאפשר פנייה לבית המשפט לשם פתיחת הליכי פשיטת רגל.
4. אולם, עם מתן צו הכינוס, מעוכבים כל ההליכים הננקטים נגד החייב על ידי נושיו (כגון , ההליכים המתנהלים בהוצל"פ). עיכוב ההליכים נועד להשיג את מטרת כינוס ומימוש כלל נכסי החייב ולסכל פעולה עצמאית של נושה זה או אחר במסגרת הליכי הוצאה לפועל, אשר הייתה מקנה לו יתרון לא הוגן על פני יתר הנושים.

בקשת פשיטת הרגל המוגשת ע"י נושה (סעיף 7 לפקודת פשיטת הרגל).

נושה רשאי להגיש בקשת פשיטת רגל נגד חייב רק אם כל אחד מהתנאים הבאים מתקיימים:

• החוב של החייב עומד ע"ס של 86,270 ₪ לפחות (או פחות באישור בית המשפט).
• מדובר בחוב על סכום קצוב שמועד פירעונו מיידי אות עתידי.
• מעשה פשיטת הרגל אירע תוך 3 חודשים לפני הגשת הבקשה.
• מקום מושבו של החייב הוא בישראל או שבשנה האחרונה שלפני הגשת הבקשה לפשיטת רגל, הוא גר בישראל או ניהל עסקים בישראל או היה חבר בתאגיד שניהל עסקים בישראל.

בקשת פשיטת הרגל המוגשת ע"י החייב (סעיף 17 לפקודת פשיטת הרגל).

חייב זכאי להגיש בקשת פשיטת רגל נגד חייב רק אם כל אחד מהתנאים הבאים מתקיימים:

• חובותיו אינם פחותים מהסך של 17,256 ₪.

• החייב צירף לבקשתו דו"ח, המאומת בתצהיר ומכיל פרטים בדבר נכסיו, הכנסותיו הוצאותיו וחבויותיו שלו, של בן/בת זוגו וילדיו המתגוררים עמו.
• הוא צרף כתב ויתור על סודיות.
• החייב יפרש את הטענה שאינו מסוגל לשלם את חובותיו (אין צורך בתצהיר נוסף).

זה המקום לציין, כי חייב שהוגשה מטעמו או כנגדו בקשת פשיטת רגל, נפטר, יימשכו ההליכים בעניינו כאילו היה בחיים, ובלבד שבית המשפט לא הורה אחרת (סעיף 189 לפקודת פשיטת הרגל).

אם נפטר החייב והיה לאחד או יותר מנושיו חוב שניתן להגיש בגינו בקשת פשיטת רגל נגד החייב אילו היה בחיים, רשאי הנושה להגיש לבית המשפט בקשה למתן צו שעזבון החייב ינוהל לפי דיני פשיטת הרגל. במקרה כזה, יינתן דין קדימה להוצאות הסבירות להלוויית החייב שנפטר וכן להוצאות העיזבון וניהולו, והן ישולמו מתוך עזבון החייב לפני כל חוב אחר (סעיפים 202 א' + 206 לפקודת פשיטת הרגל).

>> לפרטים נוספים חייגו: 077-670-7389 ואנחנו נשמח לעמוד לשרותכם <<

מסמכים להורדה בנושא פשיטות רגל

ראו גם..

עורך דין פשיטת רגל בחיפה | עורך דין פשיטת רגל בבאר שבע | עורך דין פשיטת רגל ברמת גן | עורך דין פשיטת רגל בתל אביב | עורך דין פשיטת רגל בירושלים | עורך דין פשיטת רגל בנתניה | עורך דין פשיטת רגל באשדוד

למידע נוסף השאירו פרטיכם ונחזור אליכם בהקדם