עכשיו זה רשמי! אלפים הפחיתו את החובות בזכות החוק החדש

1. מועד הדיון

בהליך פשיטת רגל הייתם צריכים להמתין כשנתיים עד לקביעת גובה התשלום שעליכם להחזיר מדי חודש לנושים.
בהליך חדלות פירעון, ההחלטה נקבעת תוך 12 חודשים בלבד!
כלומר במקום להמתין כשנה וחצי לדיון בבית המשפט המחוזי, כעת הדיון יתקיים לאחר כשנה בבית משפט השלום ובמהלכו ניתן יהא לקבוע תכנית פירעון לתקופה של כ – 3 שנים נוספות!!!
בדיון יוצגו מס' אפשרויות להסדרת החובות וכל זאת לצד תכנית הבראה ושיקום כלכלי אותה תדרשו לעבור כתנאי לקבלת ההפטר, במסגרתה תעברו הדרכה פיננסית בדבר התנהלותכם הכלכלית העתידית.

2. תקופת השהות בהליך

בהליך פשיטת רגל הייתם יכולים להישאר חייבים למשך שנים רבות! בהליך חדלות פירעון זה תלוי בכם! בכפוף לאישור שופט או רשם צפוי לכם הפטר כבר לאחר שנה ואם תראו שאתם מתקשים לפרוע את הסכום הכולל שנקצב לטובת הפטר חלוט, ניתן לבקש פריסה של 3 שנים נוספות (בכל מקרה בתקופה שלא תעלה על 4 שנים מרגע שקיבלתם את הצו לפתיחת הליכים), כך שבסיומם יקבלו חייבים רבים את צו ההפטר המיוחל (הפטר מלשון – פטור מהחוב) וכך יתחילו חיים חדשים נטולי חובות וללא הגבלות ועיקולים.

בהליך פשיטת רגל, הדיון בעניינכם נערך בבית המשפט המחוזי ללא תלות בגובה החוב שלכם.
בהליך חדלות פירעון ושיקום כלכלי, חוב של מעל 150 אלף ₪ יידון בבית משפט השלום, וחוב נמוך בסך שבין 50,000 ₪ ל – 150,000 ₪ הוא יידון בלשכת ההוצאה לפועל.

4. ביטול הענקות

אין ספק שהחוקים והפקודות המוכרים עברו מספר שינויים מהותיים המיטיבים במיוחד עם החייבים, כגון פרק הזמן שנקבע לביטול הענקה, כלומר, עד כה – לפי פקודת פשיטת הרגל, אדם שהעביר נכסים בתקופה שעד 10 שנים לפני שנעשה פושט רגל – רשאי היה הנאמן (במקרים מסוימים) לבטל הענקה שכזאת.
כעת פקודה זו בוטלה, ובהתאם לחוק החדש, התקופה שבה רשאי יהא הנאמן לבטל הענקה שכזאת (במקרים מסוימים) התקצרה לפרק זמן של עד 7 שנים בלבד, דבר שמאפשר לחייבים שהעבירו נכסים 8 או 9 שנים קודם לכן – להיות מוגנים.

5. שינוי המונח "חייב" ל – "יחיד"

המונח "חייב" שונה וכעת בהתאם לחוק החדש המונח הנכון יהא "יחיד", לומר, אדם פרטי שאינו חברה שצבר חובות שאין ביכולתו להחזיר או שיש ביכולתו להחזיר בפריסת תשלומים נוחה, על כן שמו של החוק מלמד על השינוי בתפיסה לגבי שיקומם הכלכלי של החייבים.

6. גובה החובות

כדי להגיש בקשה שכזאת, היקף החוב יעמוד על סך של 50,000 ₪ לפחות (למעט מקרים חריגים בהם תהא לרשם הסמכות להצדיק מתן "צו לפתיחת הליכים", צו שעד כה הוגדר כ"צו כינוס").
כמו כן, חובות שאינם עולים ע"ס של 150,000 ₪ יוגשו ללשכת ההוצאה לפועל, כאשר בסיומו של התהליך תהא לרשמים הסמכות ליתן צו הפוטר את החייבים מחובותיהם, סמכות שעד כה הייתה נתונה לבתי המשפט המחוזי.
לעומת זאת, חובות העולים ע"ס של 150,000 יוגשו לכונס הנכסים הרשמי (אשר ימנה ממונה מטעמו) ולאחר כשנה ידון התיק בבית המשפט השלום (ולא במחוזי כפי שהיה נהוג עד כה) כאשר אחת המטרות המרכזיות העומדות מאחורי המעבר לערכאה נמוכה יותר, היא לקצר את זמני ההמתנה לדיונים.

7. סדרי הנשייה והאיזון שבחלוקת הכספים

בהתאם לחוק החדש, נושים בעלי זכות חוב בדין קדימה (רשויות המס', המוסד לביטוח לאומי וכד') ייאלצו לוותר על חלק מהחוב לטובת הנושים הרגילים, אשר בניגוד לחוקים והפקודות הקודמים, נותרו לעיתים ללא חלק מכספי הנשייה שהלכו ברובם לטובת הנושים שבדין קדימה.
היתרון בהליך החדש הוא שהצורך בהחרגת החובות שבדין קידמה – מתייתר!!! וכך מרגע ההפטר ניתן להתחיל חיים של עצמאות פיננסית ושחרור של ממש גם מהלוואות וחובות.

8. קיצור תקופת "הכתם" ל – 3 שנים מקבלת ההפטר החלוט.

שינוי המגמה המטיבה עם החייבים באה לידי ביטוי כבר ביום 12.4.2019 בו נכנס לתוקפו חוק נתוני אשראי, התשע"ו- 2016 ("החוק החדש") המחליף את חוק שירות נתוני אשראי, התשס"ב – 2002 ("החוק הישן") וקובע הוראות חדשות בכל הנוגע לקבלת דו"חות אשראי, אופן הצגת המידע בדו"חות, תיקוני מידע וכד'.
נקבע כי מידע המצוי בידי חברות נותנות אשראי (כגון BDI / דן אנד ברדסטריט) אודות חייבים לא יימסר לאחר 3 שנים מסיום הליך הפש"ר (במקום 7 שנים שנקבעו בחוק לפני כן).

9. ביטול תפקיד המנהל המיוחד ומינוי מידי של נאמן

המנהל המיוחד הופך להיות הנאמן, כאשר על פי פקודת פשיטת הרגל שימש כמנהל מיוחד עד למועד ההכרזה באופן שלאחר צו ההכרזה שימש כנאמן לנכסי החייב.
כעת, על מנת לקצר בזמנים, בוטל תפקיד המנהל המיוחד וכבר מרגע שניתן צו לפתיחת הליכים, ישמש כנאמן שבכוחו לבדוק את מצבו הכלכלי האמיתי של החייב, היקף זכויותיו ונכסיו, כושר ההחזר שלו ופוטנציאל השתכרותו.

10. סמכות הממונה

המושג כונס הנכסים הרשמי, השתנה וכעת הוא מוגדר "הממונה על הליך חדלות פירעון".
זה המקום להבהיר כי כונס הנכסים הרשמי ומערכת הגבייה והאכיפה הבינה שאוכלוסיית החייבים זקוקה לעזרה מידית ועל כן הם יעשו כל שבידם על מנת שחייבים יסיימו את ההליך בצו הפטר, וכל זאת תוך שהמערכת עצמה תשלח תזכורות לחייבים לגבי התשלום והגשת הדוחות – דבר שצפוי למנוע נשירה של חייבים מההליך.

עו"ד סיגל יעקבי המשמשת כאפוטרופוס הכללי וכונסת הנכסים הרשמית של מדינת ישראל ציינה כי: "היעד הוא לאפשר לחייבים להגיע להפטר."
המסקנה הברורה העולה היא, כי חייב שיתנהל בהליך בהגינות ותום לב תוך שישתף פעולה עם דרישות ההליך אותם יהא עליו למלא, יוכל לזכות בצו ההפטר המיוחל בצורה קלה ומהירה הרבה יותר מכפי שהיה נהוג עד כה.