תכליתה של הרפורמה בפשיטת רגל
הרפורמה החדשה בהליך פשיטת הרגל אשר נכנסה לתוקפה בחודש בספטמבר 2013, נועדה לייעל את הליך פשיטת הרגל ולקצוב אותו בזמן מוגבל של עד 54 חודשים מרגע שניתן צו הכינוס.
במטרה להביא להגשמת תכליותיו העיקריות של הליך פשיטת הרגל, שינה הכונס הרשמי את גישתו באשר לניהול הליכי פשיטת הרגל הנפתחים לבקשות חייב, והחל מיום 1 בספטמבר 2013 החיל מתווה יעיל, מידתי וצודק של ההליך, וכל זאת, תוך ביצוע האיזון הראוי בין אינטרס החייב המבקש לפתוח "דף חדש" בחייו בדרך של הפטר מחובותיו בני התביעה, לבין אינטרס הנושים להגנה על זכותם הקניינית ודרישתם לפירעון מירב החובות ע"י החייב.
השינוי המובא הינו תמריצים חיובים ומועילים לרבות קיצור הליך פשיטת הרגל לחייב שישתף פעולה בהליך, לצד תמריצים שליליים ועונשים מרתיעים למי שיסתיר נכסים ויתנהל בחוסר תום לב בהליך.
עיקרי הרפורמה בפשיטת רגל
- חלה רק על בקשות חייב ( כ – 94% מהבקשות) מיום 1.9.13 ואילך.
- דיון תוך 18 חודשים שבסיומם תוצג תכנית פירעון, אשר בסיומה יכול ויינתן הפטר מותנה.
- תכנית פירעון לתקופה של כ – 36 חודשים (לאחר הדיון בהכרזת החייב כפשוט רגל), אשר בסיומם יוכל החייב לקבל הפטר מחובותיו.
- בדיקת תביעות החוב ע"י המנהל המיוחד תוך 9-12 חודשים.
- הגשת דו"ח ביניים לכונס הנכסים הרשמי תוך 8 חודשים (מוגש מטעם המנהל המיוחד).
- חוסר תום לב משמעותי ביצירת החובות והסתרת מידע מצדיק קביעת תכנית פירעון לתקופה ממושכת יותר ואף לשלילת ההפטר מהחייב (אולם פחות ופחות לביטול ההליך).
- דחיית בקשה עקב חוסר תום לב ביצירת החובות היא רק במקרים חריגים בנסיבות בלתי מוסריות חמורות.
- סנקציות על הסתרת נכסים ומידע .
- אם החייב נתן הסכמתו לתכנית הפירעון יתבקש ביהמ"ש ליתן לו הפטר מותנה.
- הסרה הדרגתית של המגבלות החלות על החייב עם השלמת 50% (יסוד תאגיד ושימוש בכרטיס אשראי) ו-75% מסך תכנית הפירעון (ביטול עיכוב יציאה מהארץ).
- בהיעדר הסכמה מצד החייב לתכנית הפירעון, תוצג תכנית למימוש כפוי, ההפטר יינתן רק בהשלמתה ולא יוסרו מגבלות.
- סנקציות על פיגורים בתשלומים.
- הגברת השימוש בסעיף 18ה(א)(3) – הפטר לאלתר.
התייחסות בית המשפט לרפורמה
בפס"ד בנבנישתי נ' כונס הנכסים הרשמי, נקבע, כי להליכי פשיטת הרגל 2 מטרות מרכזיות:
- כינוס נכסי החייב וחלוקתם לנושיו.
- מתן האפשרות לחייב לפתוח דף חדש בחייו.
המגמה בפסיקה הינה העדפת התכלית השנייה עם דגש על תום לב בניהול ההליך ושיתוף פעולה מצד החייב.
כבוד השופטת קראי גירון בפש"ר 41357-12-11 ח'ורי נ' כונס נכסים רשמי מחוז חיפה והצפון (נבו): "אכן בהתאם להלכות החדשות ולרפורמה המונהגת במשרדי ב"כ הכונ"ר יש לתת בעת הזו עדיפות לאינטרסי חייב בפשיטת רגל ויש להעדיף אינטרס שיקומי שלו על פני אינטרס הנושים" (הבקשה נדחתה).
וראה כבוד השופטת אטיאס בפש"ר 33982-12-11 חסדיה נ' כונס נכסים רשמי מחוז חיפה והצפון ואח' (נבו): "…המגמה הנוהגת כיום בפסיקה בתחום פשיטת הרגל היא מתן דגש רב יותר מבעבר על התכלית השנייה של ההליך, כאמור, המתמקדת בסיוע לחייב".
זה המקום לציין, כי לאחר הרפורמה חל גידול במתן צווי הפטר לאלתר. סעיף 18ה(א)3: "מיד לאחר הכרזת החייב פושט רגל יינתן לו הפטר לאלתר, מהטעם שאין בניהול הליכי פשיטת רגל כדי להביא תועלת לנושים, ובלבד שחלפו לפחות ששה חודשים מיום מתן צו הכינוס."
ועדת חריס
במסגרת הרפורמה בהליך פשיטת הרגל שקבע הכונס הרשמי בחודש ספטמבר 2013, נדרשים הנאמנים לגבש בתוך כשנה וחצי מתחילת פשיטת הרגל תכנית לפירעון החובות על ידי החייבים בטרם שיקבלו הפטר מחובותיהם.
לאורך השנים גיבשו הנאמנים תשלומים חודשיים לחייבים ללא הנחיה משפטית ברורה ואחידה, בהעדר שוויוניות, וללא ביסוס מדעי-אמפירי. דבר זה פגם בניהולם היעיל והצודק של הליכי פשיטת הרגל, עבור חייבים ונושים כאחד.
הכונס הרשמי ביקש לגבש אמות מידה אחידות ומובנות לחישוב ההכנסה הפנויה של החייב שמתוכה ניתן יהיה לפרוע את החובות לנושים באופן המיטבי, תוך הבטחת מחיית החייב ובני ביתו בכבוד גם בתקופת חדלות הפירעון . לשם כך מינה הכונס הרשמי בשנת 2014 וועדה בראשות פרופ' רון חריס. הוועדה התבקשה להמליץ על אמות המידה והתבחינים שראוי לשקלל בחישוב הכנסה פנויה לפירעון חובות.
- 1. תכנית הפירעון שמגובשת לחייב צריכה ליצור איזון ראוי בין זכויות החייב וזכויות הנושים: יש להותיר בידי החייב ומשפחתו את הסכום הדרוש להם למחייה הולמת בכבוד ולאפשר פירעון מרבי של החובות מתוך יתרת ההכנסה הפנויה של החייב, תוך יצירת מסגרת תמריצים ותמיכה לחייב להשיא את שיעור השתכרותו ולשלם את מלוא הסכום שנקבע כתנאי לקבלת ההפטר.
- 2. חישוב ההכנסה הפנויה של החייב יתבסס על 3 רכיבים עיקריים:
א. רכיב ההוצאות – רכיב זה כולל את סכום ההוצאות הבסיסיות הדרוש לחייב ולמשפחתו למחיה הולמת בכבוד. סכום הוצאות המחיה המשפחתיות ייקבע, בהסתמך על אומדן ארצי כסל כולל של הוצאות חודשיות, שיותיר בידי החייב ומשפחתו את החירות לנהל במסגרתו את הוצאותיהם לפי צרכיהם והעדפותיהם האישיות, מבלי שתיבחן כל הוצאה באופן פרטני. אומדן סל ההוצאות החודשיות הבסיסיות הדרוש לחייב ומשפחתו למחייה בכבוד המתבסס על נתוני סקר הוצאות משקי הבית של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ומיישם שילוב של שתי שיטות מקובלות בעולם, האחת שפותחה בבנק העולמי והאחרת של מועצת המחקר של האקדמיה הלאומית האמריקאית.
ב. רכיב ההכנסות – סכום הכנסת החייב ייקבע בהתאם לנתוני הכנסתו בפועל ואומדן מיצוי יכולת ההשתכרות של החייב. אומדן כושר ההשתכרות נקבע בהסתמך על מאפיינים דמוגרפיים ואישיותיים של החייב (המתבססים על נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. כן המליצה הוועדה על אימוץ תמריצים מסוימים לחייב לשם מיצוי יכולת השתכרותו בתקופת הפירעון.
ג. רכיב בני המשפחה – הוועדה המליצה על אופן ייחוס ההכנסות וההוצאות המשפחתיות בין החייב לבן/ת-זוגו בחישוב הכנסתו הפנויה של החייב. עוד המליצה הוועדה על הגדרת בני המשפחה התלויים בחייב למחייתם.
עוד ציינה הוועדה, כי בהתאם לרפורמה שהונהגה "פרק הזמן לביצוע התשלומים על ידי החייב יוגבל לשלוש שנים ממועד אישור התכנית (כארבע וחצי שנים ממועד צו הכינוס), ולא ייפרס על פני כל שנות כושר ייצור ההכנסות או ההשתכרות של החייב עד כי החזר החוב המקורי. עמידה בתנאי תכנית הפירעון האישית, כפי שגובשה לחייב תזכה אותו בהפטר חלוט ותוביל אותו להתחלה כלכלית חדשה".
סיכום המלצות הוועדה:
- התאמת תכנית הפירעון ליכולתו של החייב ומצבו המשפחתי.
- מיצוי כושר ההשתכרות.
- סל הוצאות למחייה הולמת בכבוד.
- התשלום החודשי יחושב בהתאם להנחיית הכונס הרשמי ובסיוע מערכות ממוחשבות.
גובה התשלום החודשי יקבע בהתאם להכנסתו הפנויה של החייב, כלומר, כל הכנסתו הפנויה שתיוותר לאחר קיזוז הוצאותיו החודשיות- תוקצה לקופת הכינוס (ובלבד שאין המדובר בהוצאות מופרזות שאינן מתאימות לחייב המצוי בהליך פשיטת הרגל).
"המלצות הוועדה נועדו להביא להבניה ולהאחדה בהפעלת שיקול הדעת של בעלי התפקיד בהליכי פשיטת רגל. הבניית שיקול הדעת, הן בהיבט של הגדרת יעד נורמטיבי ראוי לתכנית הפירעון; הן בהיבט של פירוט המרכיבים בצד ההוצאות ובצד ההכנסות שיובאו בחשבון בקביעת התשלום החודשי בתכנית הפירעון והן בהיבט של אופן ההתחשבות בהכנסותיהם וצרכיהם של בני המשפחה של החייב. בהתאם, כוללות ההמלצות מערכת לחישוב אומדנים סטטיסטיים. המערכת מחשבת את אומדן ההוצאות הנדרשות לקיום הולם בכבוד ואומדן כושר ההשתכרות של החייב, בהתבסס על נתונים סטטיסטיים שנאספו באופן שיטתי על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בסקר ההוצאות השנתי. כל אלו נועדו להחליף הפעלת אינטואיציות וקבלת החלטות שונה באשר לחייבים דומים אצל בעלי תפקיד שונים."
"אמות המידה שנקבעו לגיבוש תכנית הפירעון תבאנה להגעה ליעדים צודקים וראויים יותר עבור החייבים, הנושים והחברה בכללותה, ליתר אחידות ושוויון, וכמובן ליתר וודאות ושקיפות, מלכתחילה, עובר לכניסה להליך כמו גם ליתר יעילות בשימוש במשאבים היקרים של הכונס הרשמי ושל בתי המשפט."