עורך דין פשיטת רגל

עורך דין פשיטת רגל הסבר על הליך פשיטת רגל

הליך פשיטת הרגל הינו הליך המוסדר בפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], תש"ם-1980 והוא חל על חייבים אשר נקלעו לחובות כספיים אשר אין בידם כדי לפרוע אותם, חייבים אלה מוגדרים כ"חדלי פירעון".

"חייב כזה, הנרדף ע"י נושיו בלשכת ההוצאה לפועל, עשוי להיקלע, פעמים שלא בטובתו, למצבים המקשים עליו לתפקד וקיים אינטרס חברתי לאפשר לו, בנסיבות המתאימות, לחזור לפעילות כלכלית נורמלית, תוך שמיטת חובותיו, במלואם או בחלקם, בתנאים או ללא תנאי…על ידי קבלת הפטר בו החובות." (ש' לוין וא' גרוניס, פשיטת רגל(הוצאת חברה ישראלית להכשרה מקצועית בע"מ, ירושלים, התשס"א-2000)).

בע"א 6416/06 בנבנישתי נ' כונס הכנסים הרשמי נ"ז(4) 197,205-206. הדגיש בית המשפט כי, "להליכי פשיטת הרגל שתי תכליות עיקריות, האחת, כינוס נכסי החייב וחלוקתם בין נושיו בדרך הזולה, המהירה והיעילה, והשווה ביותר , והשניה לאפשר לחייב שאיתרע מזלו ואינו מסוגל לשלם את חובותיו לפתוח דך חדש בחייו, על יד קבלת הפטר מן החובות."

עוד הפנה בית המשפט בפסק דין זה לספרם של שלמה לוין ואשר גרוניס, "פשיטת רגל" מהדורה שלישית עמ' 173 ואילך: "בעת הזו מצווים אנו להעדיף במקרים המתאימים התכלית, השניה של הליכי פשיטת הרגל המאפשרת לחייב המתאים להנות מהגנותיו ולפתוח דף חדש בחייו בכך גם יוצאת החברה בכללותה נשכרת. ואולם עניין זה נכון רק לחייבים המתאימים להליך ומוכיחים בהתנהלותם כי הם רוצים ויכולים לפתוח דך חדש בחייהם במסגרתו שוב לא יסתבכו בחובות וידעו להתנהל כראוי."

דומה, כי אחת ממטרות ההליך היא להביא לכך של נכסי החייב יכונסו, ימומשו והכספים שיתקבלו תמורתם יחולקו לנושים. פעולות אלה מבוצעות בפיקוח בית המשפט המחוזי, באמצעות בעל תפקיד המכונה "נאמן" (טרם הכרזת החייב כפושט רגל ממונה בעל התפקיד כ"מנהל מיוחד" ולעיתים, כאשר אין בעל תפקיד מוקנים נכסי החייב לכונס הנכסים הרשמי, כאשר לאחר הכרזת החייב ממונה בעל התפקיד ששימש כמנהל מיוחד – לנאמן).

מטרתם הנוספת של הליכי פשיטת רגל היא לסייע לחייבים אשר מצבם הכלכלי התדרדר לפתוח "דף חדש" בחייהם, וזאת על ידי קבלת הפטר (פטור) מן החובות בני התביעה הרובצים על כתפיהם.

הרעיון העומד מאחורי הליך זה, הוא שהחייב לא יהא שבוי בידי נושיו לנצח וכל אדם העונה לקריטריונים שנקבעו בסעיף 2 לפקודת פשיטת הרגל, זכאי לקבל הזדמנות לצאת מהתסבוכת הכלכלית כשבידו האפשרות לשקם את חייו.

בשנים האחרונות גוברת המגמה של פנייה להליך של פשיטת רגל, בקרב הנושים והחייבים. העלייה במספר הפניות נובעת בין היתר מתיקון 29 לחוק ההוצאה לפועל, במסגרתו, על רשם ההוצאה לפועל להפנות את החייב מיוזמתו להליך פשיטת הרגל, אם הבחין כי לחייב אין אופק של ממש להסדרת חובותיו. בית המשפט המוסמך לדון בענייני פשיטת רגל, הוא בית המשפט המחוזי.

פיקוח על ההליך

הישות הסטטוטורית המפקחת על פשיטות הרגל הוא הכונס הרשמי :הצורך בפיקוח נובע מהעובדה שבהליכי חדלות פירעון מעורבים צדדים רבים אשר עניינם ההדדי, ולעיתים השונה, עשוי להיות מפוקח בצורה הטובה ביותר בידי גורם ניטרלי ונטול פניות. הכונס הרשמי משמש כנאמן על נכסי החייב , ובמקרה שמונה נאמן, משמש הכונס הרשמי כמפקח על פעולותיו.

קווי דמיון בין הליך פירוק חברה להליך פשיטת רגל

קיימים קווי דמיון רבים בין הליך פשיטת הרגל לבין הליך פירוק חברה וחלק ניכר מהכללים הקבועים בפקודת פשיטת הרגל חלים גם במצב של חדלון פירעון של חברות.

אולם, בין הליך פשיטת רגל להליך של פירוק חברה קיימים מס' הבדלים, כפי שיצוין להלן:

1. צו פשיטת הרגל ניתן כנגד בני אדם ואילו צו פירוק ניתן כנגד חברה/תאגיד/אגודה שיתופית/עמותה.
2. בסיומו של הליך פירוק מתחסלת החברה ונמחקת, בעוד אדם שהיה מצוי בהליכי פשיטת רגל וקיבל הפטר, יכול ליצור חובות חדשים לאחר מכן (לא מומלץ).
3. לחברה בפירוק ימונה מפרק, ואילו לאדם בהליכי פשיטת רגל ימונה נאמן על נכסיו.

מן האמור ניתן ללמוד, כי פקודת פשיטת הרגל חלה על בני אדם בלבד וכי לא ניתן להגיש בקשת פשיטת רגל נגד חברה, תאגיד או חבר בני אדם, שניתן לפרקם לפי פקודת החברות או לפי פקודת האגודות השיתופיות (סעיף 9 לפקודת פשיטת הרגל).

יתרונות הליך פשיטת הרגל מנקודת מבטו של החייב

1. קבלת ההפטר מכל החובות ופתיחת דף חדש עם סיום ההליך.
2. עיכוב הליכים כללי כנגד כל הנושים (למעט נושים מובטחים).
3. הזדמנות לנהל מו"מ אחד ביחס לכל החובות.
4. צמצום מצבת הנשייה הן לנוכח עצירת מרוץ הריביות והן לנוכח העובדה שלא כל הנושים מגישים תביעות חוב.

יתרונות הליך פשיטת הרגל מנקודת מבטו של הנושה

1. ביצוע חקירה יסודית בנוגע לנכסי החייב בעבר ובהווה (סעיף 18 ג' לפקודת פשיטת הרגל).
2. קבלת מידע בנוגע לפושט הרגל.
3. ביטולי עסקאות/הענקות – השבת בנכסים למצבת נכסי החייב במקרים בהם הוענקו הנכסים לקרובים ללא תמורה או ללא תמורה בת ערך (סעיף 96 לפקודת פשיטת הרגל).
4. השבת הנכסים לקופת הכינוס במקרים בהם החייב פרע חובות לנושים ב – 3 חודשים שקדמו להגשת הבקשה לצו (סעיף 98 לפקודת פשיטת הרגל).

מיהו חייב בפשיטת הרגל (סעיף 2 לפקודת פשיטת הרגל)

1. אדם בן 18 שנים ומעלה או שנחזה ע"י נושיו כבן 18 שנים ומעלה, באופן שביצעו מולו פעולות תשלום, כאילו מלאו לו 18 שנים.
2. בזמן שהחייב עשה או נעשה לו מעשה פשיטת רגל, נתקיימה בו אחת מאלה:

• הוא עצמו היה בישראל.
• הוא גר כרגיל בישראל או היה לו מקום מגורים בישראל.
• הוא ניהל עסקים בישראל, בין בעצמו או בין באמצעות מנהל או מורשה מטעמו.
• הוא היה חבר בחבר בני אדם או בשותפות שניהלו עסקים בישראל.