נכסי פושט הרגל

עם הכרזת פשיטת הרגל מוקנים כל נכסי פושט הרגל לנאמן. אין המדובר בכל הנכסים, אלא בנכסים בני חלוקה השייכים לפושט הרגל בתחילת ההליך, וכן נכסים שירכוש או שיוקנו לו לפני הפטרו (סעיף 85 לפקודת פשיטת הרגל).

כמו כן, הנאמן לא יפדה כספים המגיעים לחייב מכוח חברותו בקופת גמל, אלא לאחר שקיבל את אישורו של בית המשפט ובלבד שאין המדובר בכספים שנועדו למטרת קצבה וטרם הגיע המועד לתשלומם כקצבה, במקרה זה, לא יורה בית המשפט על מימושם והעברתם לקופת הכינוס  (סעיף 85(1א') לפקודת פשיטת הרגל). כך גם במקרה שמדובר בכספים מסוג פיצויי פיטורין שהופרשו לחייב ממקום עבודתו, גם כספים אלה יוותרו מוגנים עד שיתקיים אירוע מזכה, היינו, פיטורי החייב ממקום עבודתו.

זה המקום לציין, כי כאשר מדובר בכספים הרשומים ע"ש החייב ע"פ תכנית חיסכון אשר טרם הגיעה מועד פדיונה, לא יוכל הנאמן לפדות ולממש כספים אלה, אלא אם קיבל את אישורו של בית המשפט.

נכסים אשר אינם ניתנים לעיקול (סעיף 86 לפקודת פשיטת הרגל)

סעיף 86 לפקודת פשיטת הרגל קובע רשימה של פרטים שאינם ניתנים לעיקול: צרכי אוכל; ביגוד; מיטות; רהוט; מכונות שהחייב עובד בהן לפרנסתו, תשמישי קדושה וכד'.

במסגרת תיקון 29 לחוק ההוצאה לפועל הורחבה ההגנה על נכסי החייב שאינם ניתנים לעיקול ולמימוש לטובת נושיו. בסעיף 22 (א)(7) לחוק ההוצאה לפועל, נקבע כי מחשב אישי ומדפסת, מכשיר טלוויזיה, טלפון נייד/ נייח, מכונת כביסה, גם הם בגדר מיטלטלין אשר אינם ניתנים לעיקול.

חשוב לציין, כי סעיף 86 לפקודת פשיטת הרגל, תוקן בהתאם לסעיף 22 (א)(7)לחוק ההוצל"פ.

חלוקת הנכסים של פושט הרגל

החובות הראשונים במעלה הם חובות הנושים המובטחים:

1. שעבוד בגין מסי מקרקעין – רשויות המס ייהנו משעבוד ראשון על מקרקעין של סרבן מס.
2. עיכבון הסכמי מכוח הדין – נושה שתופס בנכס שבלאו הכי מצוי בהחזקתו.
3. שעבוד ספציפי (קבוע) – שעבוד הנכס הספציפי להבטחת האשראי שאפשר את רכישתו.
4. הוצאות הליך פשיטת רגל – הוצאות המנהל המיוחד, הנאמן, הכונ"ר, אגרות, השגחה וכד'.

יצוין, כי מימוש דירה באמצעות נושה מובטח עדיף על מימוש באמצעות בעל תפקיד הכפוף לעלויות הנובעות מהוראות סעיף 86א' לפקודת פשיטת הרגל, וסעיף 33 לחוק הגנת הדייר.

לאחר החובות המובטחים, יבואו חובות הנושים בדין קדימה:

1. שכר עבודה לפי חוק הגנת השכר – בעד התקופה שלפני צו הכינוס (עד 21,000 ₪).
2. ניכוי במקור – שפושט הרגל ניכה במקור משכר העבודה ולא העבירו לפקיד השומה.
3. תשלומי חובה לשנה שלפני צו הכינוס – מיסים עירוניים וכד'.
4. מיסים לאוצר המדינה לשנה אחת – שסך כולם אינו עולה על שומה של שנה אחת.
5. דמי שכירות לשנה אחת (במקרקעין) – המגיעים למשכיר בעד מקרקעין ששכר פושט הרגל.
6. תשלומים בעד פיגורים במילוי צווי מזונות – אשר בימ"ש מוסמך נתנם או מוציאם לפועל.

נושים רגילים:

הנושים הרגילים הם נושים בעלי חובות שונים, אשר העניקו לפושט הרגל אשראי במסגרת עסקאות שונות בלי שהבטיחו עצמם בבטוחה כלשהי (כגון: ספקים, נותני שירות, מלווים וכד').

בני זוג:

בני זוג של חייבים שהוכרזו פושטי רגל, יוכלו לתבוע, בחזקת נושה, כספים שהלוו או הפקידו בידי בן/בת זוגם (פושט/ת הרגל), רק לאחר שנפרעו התביעות של הנושים האחרים.

פושט הרגל עצמו:

לאחר שנפרעו כלל החובות, תחלוק יתרת הנכסים (אם וככל שתיוותר) לפושט הרגל עצמו.