האם יש סכום מינימום לפתיחת הליך חדלות פירעון?

האם חוב נמוך שולל אוטומטית את ההליך?

תשובה: כן, יחיד (חייב)  שסכום חובותיו גבוה מ-53,745.48 ₪ ונמוך מ-161,236.45 ₪  – יפנה ללשכת ההוצאה לפועל כדי לפתוח בהליכים ((והתיק יתנהל בלשכת ההוצאה לפועל שבאזור מגוריו).

מה בודקים מלבד גובה החוב?

סכום הגבוה מ-161,236.45 ₪  – יפנה לממונה על הליכי חדלות פירעון כדי לפתוח בהליכים (והתיק יתנהל בבית משפט השלום שבאזור מגוריו). כלומר, לא ניתן לפתוח בהליכי חדלות פירעון במידה שסכום חובותיו של החייב נמוך מחמישים אלף שקלים. אף על פי כן, רשם ההוצאה לפועל מורשה לאשר פתיחת הליכי חדלות פירעון אף בעבור סכום נמוך יותר. בהחלטתו, ייקח רשם ההוצאה לפועל בחשבון את נסיבות המקרה הספציפיות. הליכי חדלות פירעון נועדו לסייע לאנשים הנאבקים בחובות ואינם יכולים לפרוע את חובם כלפי נושיהם. יחד עם זאת, פתיחת הליכי חדלות פירעון היא הליך משפטי רשמי הכרוך בעלויות, זמן ומשאבים.

לפיכך, אין זה מעשי לפתוח בהליכי חדלות פירעון בגין חובות קטנים או חובות שיוכלו להיפרע על ידי החייב באמצעים אחרים.

מי מנהל את ההליך לפי גובה החובות?

כאמור, בישראל גובה החוב המינימלי לצורך פתיחה בהליכי חדלות פירעון עומד על 53,745 שקלים. סכום זה נקבע על ידי המחוקק כדי ליצור איזון בין הצורך להגן על חייבים מפני חובות עצומים לבין הצורך להבטיח שימוש מושכל בהליכי חדלות פירעון. חייבים עם חובות מתחת לסכום זה צפויים לפתור את חובותיהם באמצעים חלופיים, כגון ניהול משא ומתן עם נושיהם, פנייה לייעוץ פיננסי או התקשרות בהסכמי הסדר חובות. חלופות אלו הן לרוב חסכוניות יותר ופחות זמן גוזלות מהליכי חדלות פירעון.

יחד עם זאת, לרשם ה-הוצאה לפועל יש סמכות לאשר פתיחת הליכי חדלות פירעון בסכום נמוך יותר אם יראה בכך צורך בהתבסס על נסיבות המקרה הספציפיות. הוראה זו מאפשרת גמישות ביישום רף החוב המינימלי ומבטיחה שחייבים הזקוקים באמת להגנת חדלות פירעון יוכלו לגשת אליו, גם אם חובם נמוך מהסכום המינימלי. לסיכום, במידה שחובכם עומד על סכום העולה על 53745.48 שקלים אתם רשאים לפתוח בהליכי חדלות פירעון.

אילו מסמכים נדרשים לבדיקה ראשונית?

לצורך בדיקה ראשונית של האפשרות לפתוח בהליך חדלות פירעון, אין צורך בשלב הראשון להכין את כל המסמכים הנדרשים להגשת הבקשה הרשמית ומאוד מומלץ להיוועץ עם עורך דין חובות מנוסה.

עם זאת, מומלץ לרכז מסמכים שיאפשרו לקבל תמונה ברורה של היקף החובות, ההכנסות, ההוצאות, הנכסים וההליכים המשפטיים הקיימים.

כדאי להכין:

1. צילום תעודת זהות כולל ספח.

2. רשימה עדכנית של כל החובות, כולל שם הנושה, סכום החוב המשוער, מספרי תיקי הוצאה לפועל והאם מתנהל הליך משפטי.

3. תדפיסי חשבון בנק משלושת החודשים האחרונים מכל החשבונות הפעילים.

4. פירוט חיובים בכרטיסי אשראי משלושת החודשים האחרונים.

5. שלושה תלושי שכר אחרונים, או מסמכים על הכנסות מעסק במקרה של עצמאי.

6. אישורים על קצבאות, פנסיה, מזונות, הכנסה משכירות או כל הכנסה נוספת.

7. מסמכים המעידים על הוצאות קבועות, כגון שכר דירה, משכנתה, מזונות, הוצאות רפואיות והוצאות חריגות.

8. מידע על נכסים וזכויות, כולל דירה, רכב, חסכונות, קופות גמל, קרנות השתלמות וזכויות פנסיוניות.

9. מכתבי התראה, אזהרות מהוצאה לפועל, כתבי תביעה, פסקי דין והחלטות משפטיות שהתקבלו.

באמצעות מסמכים אלה ניתן לבדוק לא רק אם סכום החובות מתאים לתנאים הקבועים בדין, אלא גם האם הליך חדלות פירעון הוא המסלול המתאים, או שקיימת חלופה אחרת כגון הסדר חובות, משא ומתן עם הנושים או טיפול במסגרת ההוצאה לפועל.

המסמכים הנדרשים להגשת בקשה מלאה עשויים להשתנות לפי מצבו האישי והכלכלי של החייב. משרד המשפטים מפרסם רשימה מפורטת של מסמכים, ובה מסמכי זיהוי, הכנסות, הוצאות, כרטיסי אשראי, חובות, נכסים והליכים משפטיים.